יום שני, 22 בפברואר 2010

שירטיול


במעלה ההר אני מתנשמת, שביל שרגלי מכירות היטב
ובכל זאת הנשימה נעתקת
והנה המכתש פרוש שוב לרגלי
על שלל צבעיו ומרחביו
השמש עולה ומציצה מבעד לחלונות האבן
 
הצללים מציצים מבעד לסדקים שבסלע

כאשר מניחים את הלחי על הסלע הלבן והקריר
ניתן לחוש לרגע, כי הכל כשורה

יום שני, 8 בפברואר 2010

ראש נעל

"מה לעשות עם הנעליים האלה?", שאלתי את איתמר.
"אלו נעלי החתונה שלי. את יכולה לזרוק אותן".
כך, בא לו לעולם, ראש נעל הלבן. כעת הוא מתייבש לו בסלון וממתין לניתוח מוח. הוא יצא כבד מדי וכשהוא יתייבש אני אחתוך לו את הראש ואוציא את המשקל העודף. לאחר מכן אדביק אותו בעדינות עם דבק מגע ריחני. זה עומד להיות ניתוח קשה. צריך ממש לחתוך את כל הראש לאורכו, לפרק אותו ולרוקן את העיתונים שבתוכו. אני מקווה שלא יהיו נזקים בנפש. אני די מומחית בניתוחים מסוג זה (של ראשים העשויים עיסת נייר). לרב הם עוברים ללא פגיעות רציניות בגולגולת. לפעמים נותרות צלקות.

סיפור קטן


נסיכה סינית, עוף חול ודרקון זועם נפגשו ליד חלוני.


מי הם? מהיכן הגיעו? מדוע נפגשו דווקא כעת? 
דווקא כאן? לאן מועדות פניהם?