יום רביעי, 27 ביוני 2012

שיר לשירה

עברה יותר משנה מאז הפעם האחרונה שהעליתי פוסט לבלוג שלי. כל כך הרבה דברים קרו בשנה הזו. הספקתי לחזור לעבודה וגם להתפטר. הספקתי לחזור לעבוד על התזה, להיתקע בכתיבה, להתייאש, לחזור לכתיבה ואפילו להגיש אותה סוף סוף. רות למדה לעמוד, ללכת, לרוץ, לטפס, להתגלש, לפטפט, לצייר ואפילו נולדה לה אחות. רות קוראת לה 'נוק' (תינוקת) וגם איה. אנחנו קוראים לה שירה וגם פטל. אני מקדישה לה את הפוסט הזה, הראשון אחרי הפסקה ארוכה ארוכה. ברוכה הבאה שירה.


הנה הברכה שאיתמר ואני ברכנו אותה, בטקס מתן השם שערכנו לכבודה כשהייתה בת שמונה ימים:


ברכה מאבא ומאמא
שירה יקרה ואהובה,
כולך רוך ומתיקות. אנחנו מאוד שמחים שהצטרפת למשפחה שלנו, אחות צעירה לרות. עכשיו אנחנו משפחה עם ארבעה ילדים...
אנחנו מעניקים לך את השם שירה שמכיל בתוכו גם יושרה ואמת, גם פיוט וזמר.
אדם הכותב שיר  מבקש  לקרוא לדברים בשמם האמיתי, להביט בחיי היומיום בעיניים חדשות, למצוא את הקדושה בעולם המעשה, לחבר בין שמיים וארץ. בשירה יש מקום לכל הרבדים של השפה והקיום, היא לא תמיד רק יופי ולא תמיד רק מילים גבוהות, יש בה רשות לדברים להיות כפי שהם.
אנחנו מעניקים לך שם שיש בו כפילות בצליל, אפשר להגות אותו כשירה ואפשר להגות אותו כשירה.  
אנחנו מברכים אותך שתרגישי בבית גם בעולם הרוח והשקט, הדיוק והמילה הכתובה  של השירה, וגם  בעולם המעשה והיומיום של השירה. אנו מברכים אותך, שירה,  בחופש לנוע בין העולמות ולמצוא את הגשרים ביניהם.