יום שני, 21 באוגוסט 2017

תמרה קיץ 2017



water landscape האגם הגדול 
 שנים רבות חלמתי לנסוע לקהילת תמרה השוכנת בפורטוגל. והנה הקיץ, בהחלטה ספונטנית, הגיע רגע האמת.
נסעתי לבקר חברים, להכיר את הקהילה המיוחדת הזו, להשתתף בכנס של פעילות ופעילי שלום מכל העולם ולשחות באגם.
הכנס היה מרגש ומלא השראה, אבל גם מאוד אינטנסיבי. ובנוסף היה חם כל כך. 
ובכל פעם שהיה לי חם או קשה מדי, קפצתי לאגם, והתנחמתי במגע הרך והמלטף של המים.

נוה המדבר הירוק תמיד






במסגרת פעולות המחאה נגד קידוחי הנפט הצפויים בחוף האוקיאנוס האטלנטי של פורטוגל- נסרגו טלאים אדומים מצמר (אפילו אני הצלחתי לסרוג אחד).


את הטלאים שהגיעו מכל רחבי פורטוגל, תפרנו למעין קו אדום עצום, והשתמשנו בו בפעולת המחאה שהתקיימה בחוף.













והנה שלוש תמונות מהאירוע בחוף הים (שלושתן לקוחות מאתר הכנס)







והנה הסרטון:



פגשתי חברות וחברים מכל רחבי העולם. ציירתי ללא הפסקה.
שחיתי המון באגם. בכיתי, צחקתי, רקדתי, שרתי, התפללתי, התבוננתי.
תודה, תודה, תודה. 









במשך השבועיים של שהותי בתמרה, ישנתי באוהל מתחת לעץ אלון נהדר. בלילה באו לבקר אותי חזירי בר (פחדתי נורא, אבל הם שמעו לתחינתי, ולא נכנסו, אלא רק רחרחו את האוהל מבחוץ).
שמעתי את קריאות הינשופים.
לראשונה בחיי ישנתי לבד באוהל.
כאמא, חסרה לי מאוד פרטיות, וכאן זכיתי לשקט ושלווה. 
התגעגעתי כמובן לבנות ולאיתמר, אבל גם נהניתי מהאפשרות להיזכר מי אני כשאני רק עם עצמי. 


ובבוקר האחרון שלי בתמרה, התעוררתי לפני הזריחה, וראיתי דרקונית בשמיים.



טוב לחזור הביתה, לאיתמר ולבנות (ועדיין לשמור על הדרקונית שבתוכי). מודה על התמיכה שקיבלתי מאיתמר, מהורי, מחבריי ומקהילת תמרה- תמיכה שאפשרה למסע הזה להתקיים, ממש כפי שהיה.

מתפללת בליבי לשלומן ולשלומם של החברות והחברים אמיצות ואמיצי הלב שזכיתי לפגוש במסע הזה. בנות ובני אנוש שלא מוותרות על התקווה ועל העשייה למען הווה ועתיד טוב יותר לנו ולילדינו, גם במצבים מייאשים ומסכני חיים.

הלוואי שנזכה כולנו לחיים טובים, לחופש ולשלום.

עושה שלום במרומיו,
הוא יעשה שלום עלינו,
ועל כל התבל
ואמרו אמן.