יום שני, 9 במרץ 2009

בת ים


ציירתי את בת הים בהשראה מקלף טארוט שנקרא DEEP END.
היא צוללת פנימה לתוך תכלת רכה ועמוקה, ספק שמים, ספק ים.
על פניה מרחף חיוך דק וחידתי. כל גופה שלוח קדימה, היא אחד עם העולם, כמו דג, כמו תינוק.
מה זה- להיות שלמה יותר כאשה, שלמה יותר כאדם?
אולי החיבור הזה בין החלק החייתי והמימי לבין החלק האנושי.
החיבור בין תחתונים לעליונים, מים ושמים. המים- כמרחב רוחני, חושני, לא נודע.
הנכונות להתמסר, לצלול, לנוע, להשתנות, ללא פחד, ללא כעס, ללא ידיעה.

תגובה 1:

  1. היי טלי,
    איזה מוזר "לפגוש" אותך באינטרנט, אני עדיין לא משוכנע במאה אחוז שזאת את, סה"כ עברו 15-16 שנים מאז התראנו לאחרונה, אבל הציור נראה מוכר כל כך...
    אמנות, אקטיביזם והרדיפה אחר השלום, רק חסר לי קסטה של הביטלס שמתנגנת ברקע ואת יולי שמסתובבת בין הרגליים.

    אשמח לשמוע ממך קצת על החמש עשרה שנים האחרונות, רק אם בא לך.
    אורי
    uria@neta-project.org

    השבמחק