שאלה פתוחה

צהריים של קיץ. נעים לעבוד על הרצפה הקרירה. לגעת בצבעים ובדבק, לגזור, לקרוע, להדביק, למרוח. להיות מופתעת ממרקמים ומשקיפויות. להתאכזב מנייר שמתקמט ומתקפל. להתפלא מהפשטות של צבע מונח על צבע. לעצור לנשום ולתהות האם להפסיק או להמשיך. כתם אחד מסתתר, כתם אחר נחשף. יומן אחד מסתיים ויומן אחר מתחיל. מהי השאלה הפתוחה של הזמן הזה?

להשאיר / שלמה טנאי

לֹא לוֹמַר אֶת הַכֹּל

גַּם הָעֵץ אוֹמֵר רַק גֶּזַע וְעָלִים

וּמַשְאִיר שָׁרָשִים בָּאֲפֵלָה

לֹא לַעֲבֹר כָּל הַגְבוּלוֹת

גַּם אֱלֹהִים מְסַפֵּר רַק שֶמֶש,

יָרֵחַ וְכּוֹכָבִים

וּמַשאִיר יְקוּמִים

מֵעֵבֶר לְמַכְאוֹבֵי-הַדַּעַת.

לֹא לִפְרֹשׂ אֶת הָאָדָם עַד תֹּם.

אם אתה לא רוצה להגיד את זה/ אופיר משרקי

אִם אַתָּה לֹא רוֹצֶה לְהַגִּיד אֶת זֶה
אַתָּה לֹא צָרִיך לַחֲשֹׁב אֶת זֶה
וְאִם אַתָּה חוֹשֵׁב אֶת זֶה
אַתָּה צָרִיך לְהַגִּיד אֶת זֶה
וְאִם תַּגִּיד אֶת זֶה נוּכַל לְשַׂחֵק עִם זֶה
וְאִם נְשַׂחֵק עִם זֶה לֹא תִּפְחַד מִ
זֶה, וְאִם לֹא תִּפְחַד מִזֶּה
נוּכַל לִכְתֹּב עַל זֶה וְאִם
נוּכַל לִכְתֹּב עַל זֶה נוּכַל לִקְרֹא עַל זֶה
וְלַחֲזֹר עַל זֶה, כְּמוֹ תְּפִלָּה שֶׁל יְהוּדִים